בשישה הסרטים שעשינו ביחד עד היום יצא לנו לנסוע מסביב לעולם בחיפוש אחרי סיפור מושלם או דמות יחידאית. במלכת ירושלים מצאנו אותה הכי קרוב שיש. אמא וחמות. ארכיאולוגית בעלת שם עולמי. קטנת קומה בת 85 , דעתנית , מורכבת שמסתירה עולם שלם במגירות שלה. רצינו לעשות חפירה ארכיאולוגית אל תוך החיים שלה ומצאנו את עצמנו חופרים את הבית שלה ואת הסודות שהסתיר. חשבנו שנרדוף אחריה בתילים ארכיאולוגים ברחבי הארץ ומצאנו את עצמנו מתעמקים במקום אחד. שכבה אחרי שכבה חפרנו את העולם שלה, מצאנו שם פחדים וכעס וגם חמלה ולבסוף אהבה. המסע הכי ארוך שעשינו עד היום היה בתוך העולם הכי צמוד אלינו. למדנו הרבה על מה מחביא אדם במגירות חייו ועל מה שהוא מוריש לילדים שלו. כשהגענו לחדר העריכה מצאנו את רוחו של זיגמונד פרויד מרחפת מעלינו דורשת שנחפור לעומק בחומרים שצילמנו שנערוך אותם באהבה חסרת רחמים. כך עשינו. היא הגיעה מווינה בתור ילדה קטנה והביאה איתה לירושלים סוג של נוקשות אוסטרית אבל גם יושרה ויחס ליצירה מעוררי כבוד שהנחו אותנו לאורך העבודה על הסרט כולו.
דורון חלוץ הארץ
דני דותן נוגע בשכבות הכי עמוקות בסרט שעשה על אמו הארכיאולוגית כלת פרס ישראל, פרופ' טרודה דותן
דני דותן, האיש שהמציא את השינקינאיות, חופר בהיסטוריה המשפחתית שלו בסרט תיעודי על אמו הארכיאולוגית כלת פרס ישראל, פרופ' טרודה דותן. אחרי יותר מחמישים שנה, הוא מצפה לבקשת סליחה מהאישה הגדולה-קטנה שהזניחה אותו, ואפילו הכריחה אותו לקבור את המוצצים. אז איך הסתיימה החפירה האישית?
"הרעיון לעשות סרט על אמא של דני תמיד היה ברקע", אומרת מבורך. "היא דמות כזאת גדולה מהחיים, מיתולוגיה ירושלמית, מדליקה ומגניבה, שותה אוזו עם החבר'ה". במקור ביקשו דותן ומבורך לתעד את האם מתרוצצת בחפירות ברחבי הארץ. "רצינו לנצל את זה שהיא קפיצית כזאת ולעשות הרבה צילומי חוץ, לנדוד איתה באתרים ארכיאולוגיים", אומר דותן… התוכניות השתבשו כמה חודשים לאחר תחילת הצילומים: הפרופסורית הקומפקטית ("על גבול הגמדות", לדברי בנה) שברה את רצפת האגן כשנפלה, והוחשה לניתוח. כשחזרה לביתה ניצל דותן את ניידותה המוגבלת כדי להעביר לשם את מוקד החפירות, והחל לחטט בחפציה ודרכם – בזיכרונות הפרטיים – כפי שרצה תמיד לעשות, אך לא העז… כארכיאולוגית, מסביר דותן, אמו חושפת שכבות קדומות, אבל גם שומרת ומקטלגת כל דבר, בהנחה שיום אחד יהיה לזה שימוש. כך, למשל, הוא מצא בזמן הנבירה קווצות שיער מראשיהן של חברות שהיו לו בימי התיכון. "הן היו חותכות ונותנות לי", הוא אומר, "וכנראה כשפינו את החדר שלי היא אמרה: אלה דברים של דני, נשים במגירה של דני. לקחנו את אמא שלי כדמות היסטורית, כמו שעשינו עם קדישמן ואריס סאן (בסרטים קודמים שלהם), ונפלנו למעין דרמה תיעודית. אמא שלי היא מעין פרעונית שומרת סוד, אבל היא מאוד אדם של חפצים, אז ידענו שנוכל לפצח אותה דרך החפצים. כדי להיכנס לסודות, התייחסנו לבית כאל תל ארכיאולוגי".
קרא עוד
מאיר שניצר מעריב
שומרת החותם
מלכת ירושלים נבון ומלא קסם… מלכת ירושלים מהווה דוגמה משובחת לסרט אישי המניח בצד את ההתבכיינות המקובלת בסוגת סרטים זו, לטובת צלילה מבוקרת אל עבר מרובד במוקשים. והתוצאות כמה מפתיע, דווקא אופטימיות.
יעל שוב טיים אאוט
באמא שלו
"כשאנשים עושים סרטים על ההורים שלהם – ונדמה שמספרם הולך ומתרבה מיום ליום – התוצאה יכולה להיות – קנטרנית מתפנקת, אקסהיביציוניסטית בכינית מציצנית נצלנית או סתם מיותרת. ואני יכולה לחשוב על שלל סרטים כאלה. זה לא המקרה של מלכת ירושלים סרטם היפה והמרגש של בני הזוג דליה מבורך ודני דותן על אמו של דותן הארכיאולוגית טרודה דותן."
