דני דותן

ביוגרפיה

דני דותן סופר, קולנוען ומוזיקאי, סולן להקת" הקליק" להקת רוק ופוסט פאנק ישראלית שנוסדה בשנת 1979 בידי דותן ואלי אברמוב. הלהקה שילבה פוסט-פאנק, רוק וניו וייב עם שירים שעוסקים לרוב בסמים, ביקורת חברתית, מוות לעג לממסד הישראלי, לתרבות השכול ולקולקטיביזם המקומי. הלהקה זכתה להצלחה אדירה בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי ושיריה, עד שהתפרקה ב1985. הלהקה הוציאה 3 אלבומי אולפן שזכו להצלחה וביקורות מהללות. דותן כתב יחד עם אלי אברמוב את כל שירי הקליק, באלבומים "אמא אני לא רוצה להיגמל" (האלבום דורג במקום השמיני ברשימת 50 אלבומי הבכורה הישראליים הטובים בכל הזמנים, מטעם מוסף 7 לילות של עיתון ידיעות אחרונות")"עולם צפוף" ו"אני לא בפסקול " . בשנת 2013 יצא הסרט התיעודי "הקליק האחרון", בבימויים והפקתם של דני דותן וזוגתו דליה מבורך. הסרט מגולל את תולדות הלהקה ומלווה את חבריה במשך מספר שנים. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה .
בשנת 1984 דותן הקים עם אחיו, אורי, את גלריית "תתרמה" ואת קפה גלריה "שינק-אין" שהפכו את שינקין, רחוב הסנדלרים הנטוש של שנות השמונים למשהו שמזכיר פינה בסוהו הניו יורקי של אותן שנים. דותן ואחיו הקימו את העיתון "תתרמה", שהיה מוקדש כולו ליצירות אמנות מקוריות, לשירים ולסיפורים. העבודות שפורסמו בעיתון נוצרו במיוחד למטרה זו, והוא נחשב ליצירת אמנות בפני עצמה שהאחים דותן חתמו עליו. האחים דותן מוכרים כמי שיצרו את תרבות שינקין שהייתה אהובה על צעירים בשנות השמונים ושנואה על ידי הממסד עד שהמילה שינקינאי הפך למילת גנאי שנאמרה לא פעם בכנסת כדי לתאר מורדים בקולקטיב שמקדישים את חייהם לאמנות.
בשנות ה-90 פרסם דותן שלושה ספרים: "על משולש הפוך בין כאן לירח"" (1993) בהוצאת כתר. הספר הוא תוצאה של ארבע שנות מחקר על החיים של אמנים שהגיעו לירושלים בתחילת המאה העשרים. הוצאת הספר לוותה בהוצאת שיר באותו שם. "האוניברסיטה השחורה" (1995) בהוצאת כתר. "אנרכיה מותק" (1999) בהוצאת הספרייה החדשה.

בשנת 2000 הקים דותן עם בת זוגו דליה מבורך את חברת ההפקה "אליל תקשורת" ומאז הם מביימים ומפיקים ביחד סרטים דוקומנטריים העוסקים בזהות ישראלית, אמנות, מוזיקה, סרטים שהוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם, זכו בפרסים וביקורות מהללות.

פילמוגרפיה נבחרת

2005 הכבשה הכחולה – סרט תיעודי – פרס ראשון לצילום תחרות וולג'ין פסטיבל ירושלים העולם האמנותי והעולם הפנימי של האמן מנשה קדישמן. מי הוא? יצרן אובססיבי של ציורי כבשים או גאון אמנותי. מיליונר או הומלס אדם בודד או תאב חברה או אולי תערובת בלתי אפשרית של כל אלה. 70 דקות קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ערוץ 8.

2006 האשכנזים – סרט תיעודי – קבוצה של צעירים תל אביבים מחליטים לחזור לשורשים האשכנזים שלהם. להביא את השטעטל למזרח התיכון. דרכם נחשף עולם של מי שנחשבים לאדוני הארץ והם חיים בתחושה של בדידות ניכור וזמן שאול במרחב הישראלי. זוכה פיניקס וורשה. 58 דקות. הקרן החדשה לטלוויזיה ולקולנוע, הרשות השנייה.

2007 תעלומת אריס סאן – סיפור חייו של אריס סאן, הזמר היווני שכבש את ישראל בשנות השישים והסתבך בפרשיות אהבה ריגול סמים ומאפיה. חמישיית הגמר תחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה . זוכה פרס העריכה תחרות וולג'ין 75 דקות קשת, הקרן החדשה לטלוויזיה וקולנוע.

2009 מלכת ירושלים – מה מוצא דני דותן סולן הקליק בתוך הבית של אמא שלו הארכאולוגית פרופסור טרודה דותן כשהוא יוצא לחפירה ארכאולוגית – נגה תקשורת ערוץ 8 קרן דורות.

2010 פנינה פיילר אחות קומוניסטית – פנינה בת ה-85 יוצאת כל בוקר להביא את בשורת המהפכה לעולם. ברשות הפלסטינית היא מטפלת בחולים, בישראל היא נלחמת נגד הממשלה, ויש גם מחיר לאידאולוגיה. דוקאביב 2010 71 דקות הרשות השנייה, קרן מקור.

2013 הקליק האחרון – הקליק הייתה להקת פאנק/ גל חדש מצליחה ששרה בעברית מסרים אנטי חברתיים ופוליטיים. אחרי שני אלבומים שנחשבים לאלבומי מופת בתרבות הנגד הישראלית, עם שירים כמו, "אמא אני לא רוצה להיגמל ", "אל תדליקו לי נר" ו"אינקובטור" הקליק התפרקה. שלושים שנה אחרי, כשהם בני 57, הקליק נפגשים כדי להתחיל מסע אחרון משותף, לעשות ביחד עוד דבר אחד לפני שיהיה מאוחר מידי. 93 דקות ערוץ 8 הוט, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.

2015 מתי כספי – וידוי הסיפור של מתי כספי מהיום שנולד בקיבוץ חניתה, לקה בפוליו ונתגלה כגאון מוזיקלי, דרך עליה מטאורית כיוצר, נפילה מלווה בפרשיות אינסופיות של, בלשים ביגמיה, התמוטטות כלכלית, בריחה מהארץ מציאת נחמה אצל עדי יהווה ועד החזרה לארץ והשיקום. ציון לשבח דוקאביב, חמישיית הגמר תחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה 85 דקות, הערוץ הראשון, קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה.

2017 זהר ארגוב סוף עצוב וידוע מראש – סיפור החיים של זוהר ארגוב מילדות אלימה בשיכון המזרח דרך העלייה המטאורית בעולם המוזיקה הישראלית. הכסף, הסמים, ההשפעה העצומה על הבנית הזהות המזרחית בישראל. זוכה פרס ראשון על מוזיקה מקורית בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, חמישייה סופית פרס האקדמיה הישראלית 180 דקות, ערוץ 8 הוט, קרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות, פרויקט קולנוע.

2020 עפרה סדרה תיעודית בת שלושה פרקים המספרת את הסיפור של עפרה חזה מהיום שנולדה בשכונת התקווה בת למשפחה מרובת ילדים עד שמתה מסיבוכי איידס בגיל 42. חמישיית הגמר תחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה הפקה אליל תקשורת דליה מבורך ודני דותן, הוט 8 , 180 דקות.

מהתקשורת - להקת הקליק

דני דותן, סולן להקת הקליק שפרצה דרך במוזיקה הישראלית, התארח באולפנו של רז שכניק • יחד שבו אל הרגעים בהם האש הפנימית לא כבתה כנגד כל הסיכויים

בשנת 1980 החליטו דני דותן ואלי אברמוב להקים את להקת הקליק יחד עם עובד אפרת, ז'אן ז'אק גולדברג ועוזי בינדר, שעזב לאחר זמן קצר. הלהקה הייתה להקת רוק ופוסט פאנק ישראלית אשר נחשה לאחת המשפיעות בישראל וזכתה להצלחה רבה. זאת בזכות סגנונה המוזיקלי הייחודי, ששילב בין פוסט פאנק, רוק לניו וייב, ובזכות שיריה, שהיו שונים בנוף המוזיקלי, שעסקו לרוב בסמים, ביקורת חברתית ועוד. דותן, שהיה סולן הלהקה בכל הרכביה, התארח באולפנו של רז שכניק ב־103fm, שיחזר את הרגעים הגדולים מהקמת הלהקה, יצירת השירים, הפירוק, האיחוד והפירוק הסופי.

לחץ לשמיעת הראיון

לשרוף את הפסקול הישן: דני דותן והקליק חוזרים עם אלבום חדש. ראיון

32 שנה אחרי שהתפרקו, הקליק מתקמבקים עם סינגל ראשון מתוך אלבום חדש –

"אני לא בפסקול". דני דותן, הסולן והרוח החיה, חולם להבעיר איתו את הפלייליסט

לשרוף את הפסקול הישן. דני דותן. צילום: איליה מלניקוב

מאת אורי זר אביב, 4 במרץ 2015

אפשר להגיד עליו הרבה דברים: שהוא נאיבי, שהוא נוטה לסתור את עצמו וגם שהוא לא בדיוק זמר גדול. אבל בכל הקשור לPאנק ישראלי דני דותן הוא הדבר האמיתי. אין צל של ספק שפיו ולבו שווים, שהוא עומד מאחורי כל מילה שהוא צורח לתוך המיקרופון, ושכמו בשנות ה־80, גם היום הוא מאמין שלהקתו יכולה להביא לשינוי.

“אנחנו מחכים בכיליון עיניים לראות את השיר שלנו, ‘אני לא בפסקול', הופך לפסקול של המדינה", הוא אומר בעיניים בורקות בראיון עמו במרפסת דירתו התל אביבית. הסינגל “אני לא בפסקול" – שיצא בתחילת השבוע מלווה בקליפ שביימה האמנית שאשא דותן, בתו של דני – לקוח מאלבום חדש באותו שם, שיראה אור במאי הקרוב (בהוצאת קמע), לא פחות מ־32 שנה אחרי צאת האלבום הקודם.

קרא עוד